אוווף מה, שוב שבת???
(אני מכינה אותכם מעכשיו שזה הולך להיות פוסט מרגש, אז תכינו את הממחטות :)
אז אתם תופתעו לשמוע שמה שהיה פעם היום הכי כיף בשבוע הפך ליום הכי קשה בשבוע...פעם יום שישי היה יום כזה מושלם!!!
הוא היה מתחיל בהשכמה מאוחרת כמובן, לרוב סיבוב קצר בשינקין, קינג גורג ובסנטר. (כמובן שזה כלל רכישת פריטי אופנה זולים במיוחד) משם הייתי עושה את דרכי לשיעור גאז של איריס ובריצה קופצת לי על קו 56 הביתה היישר למטבח של אמא.
אחרי מקלחת זריזה הייתי משלימה קצת פערים עם האחת והיחידה ולרוב גם היינו מדליקות ביחד נרות...הגברים של המשפחה היו חוזרים מבית הכנסת והיינו יושבים לאכול ארוחת מלכים!!! כן כן..מה שאז היה נראה ארוחת שישי רגילה נחשב היום לארוחת מלכים! ים של סלטים שונים מכל הסוגים, שתי חלות, מלא שתיה קלה ועוד אלכוהול - במילה אחת שפע.
וזה כ"כ חסר לי!!
פה, זה ממש שונה. קודם כל השכמה מוקדמת, כבר סיפתח רע ביותר, זה ממשיך ליום עבודה- אין צורך להסביר מה התחושות לגבי זה נכון?! ולבסוף זה מסתיים במקרה הטוב בארוחת שישי בהלל עם סטודנטים, שזה באמת נחמד אבל זה לא משפחת טולדנו!
בארה"ב אין את האווירה המיוחדת הזו של שבת בפתח...חנויות לא נסגרות מוקדם אלא אם כן זה של הקהילה היהודית וכל ההכנות שהיו בבית כל כך טריוויאליות מקבלות משמעות שונה.
רק עכשיו אני ממש מבינה כמה זה חסר לי...אז מה זה זה? שחסר לי כל כך..?
אז כן ברמה הכי שטחית זה האוכל הטעים של אמא..ואם ננסה להעמיק רגע אז זה האווירה המיוחדת הזו...של השבת ובעיקר בעיקר הביחד הזה של המשפחה.
אני זוכרת איך שנים, לא יכלנו להתחמק מארוחת שישי- אפילו לא לישון אצל חברים! וכל כך שנאתי את ההורים על זה...והיום אני לא יכולה לדמיין את זה אחרת.
אני בטוחה שעם הזמן, יהיה יותר קל, אבל כרגע, בשבת השלישית שלי פה- אני רוצה את אמא!
